כמו במדינות אחרות, גם בישראל מודעים ליתרונות שבשימוש בנורות חסכוניות וידידותיות לסביבה. כמו במדינות

אחרות, גם כאן מגלים שהדרך לשימוש נרחב בהן סבוכה, מפותלת ומלווה בחששות מפני נזקים בריאותיים

הצטרפות ישראל למגמה העולמית של חיסכון בחשמל, שהפכה לאחרונה לאחד הסמלים הבולטים של הפעילות לשימור משאבי הסביבה, משתקפת בקידום איסור על יבוא נורות לא חסכוניות, בהן משתמשים כיום ברוב הבתים. בחודש שעבר הסתיימה התקופה שקצב משרד התשתיות להעברת הערות מהציבור בנוגע לאיסור. עתה אמור המשרד לנתח את ההערות שהוגשו לו ולאשר את התקנות, שייצרו שינוי משמעותי בהרגלי החיסכון באנרגיה של הישראלים. בשבוע שעבר ציינו במדינות רבות את "שעת כדור הארץ", שבמסגרתה כיבו את האור לשעה כאקט סמלי לעידוד חיסכון באנרגיה.

המעבר לשימוש בנורות חסכוניות נראה כפעולה יעילה ובלתי מסובכת למען הסביבה. אחרי הכל, מדובר בנורות פשוטות להתקנה, שחוסכות חשמל ובכך מפחיתות את פליטת החומרים המזהמים וגזי חממה שכרוכים בייצורו. הן גם פועלות תקופה ממושכת יותר. נורת חיסכון צורכת רק חמישית מהאנרגיה של נורת ליבון רגילה ומשך החיים שלה ארוך פי כמה.

אבל כפי שמלמד תהליך הקליטה שלהן בישראל ובמדינות אחרות, הדרך לשימוש נרחב בנורות חסכוניות סבוכה ומפותלת. כמו בפעולות אחרות למען הסביבה, בצד היתרונות שאמורים לנבוע מהשימוש בהן, הנורות החסכוניות מביאות אתן סיכונים חדשים. התברר, לדוגמה, שהשימוש במכונית היברידית, המונעת באופן חלקי בחשמל, עשוי לחשוף את הנהגים לקרינה ממערכת החשמל במכונית. במקרה של הנורות החסכוניות, בבדיקות שנערכו בבריטניה התגלה שחלקן פולטות קרינה אולטרה- סגולה, שעשויה לעבור את הסף שעליו ממליצים גופי בריאות.

רק בשבועות האחרונים הצליחו משרד התשתיות ומשרד הבריאות להגיע להסכמה, שתאפשר שיווק ומכירה של נורות חסכוניות מתוך הסברה על אופן השימוש הבטוח בהן. "תיקבע התוויה על המנורה, שמציינת כי הן בטוחות לשימוש במרחק של יותר מ-30 סנטימטרים או אם יש עליהן כיסוי", אומר המדען הראשי במשרד התשתיות, ד"ר שלמה ולד. "אנחנו נהיה המדינה הראשונה בעולם שנוקטת צעד כזה. אפילו בבריטניה לא החליטו להשתמש בהתוויה מסוג זה".

חשש לא מוצדק

בבדיקות שנערכו בבריטניה התברר שבחלק מסוגי הנורות, שהייה של לפחות שעה ביום במרחק של פחות מ-30 סנטימטרים ממקור האור עשויה לחשוף את המשתמשים לרמות קרינה השוות לחשיפה לשמש במשך שעות אחדות. לכן יש לנהוג זהירות ולהקפיד על מיקום הנורה במרחק גדול יותר מהאנשים שבבית או במשרד.

בבריטניה ובמדינות נוספות באירופה מוטרדים לא רק מחשיפה לקרינה, העלולה לגרום בעיות בריאותיות כמו סרטן עור, אלא גם מתופעה הנקראת "רגישות לאור". עלה חשש שהאור שפולטות הנורות החסכוניות, ובעיקר נורות פלואורסצנט קומפקטיות, יגביר רגישות זו אצל אנשים הסובלים ממחלות כמו זאבת או מחלת הנפילה.

בגלל חשש זה נערכו באירופה בדיקות מקיפות של מחקרים שהתייחסו לרגישות לאור. בבדיקות התברר שברוב המכריע של המקרים, לא היתה לנורות פלואורסצנט כל השפעה בריאותית שלילית. עם זאת, התברר שחשיפה לאורן עשויה להחריף את התסמינים של מחלות עור כרוניות מסוג מסוים. נקבע כי גם חולים במחלות אלה צריכים לשמור טווח ביטחון של 30 סנטימטרים מהנורות החסכוניות.

ולד מודע לבדיקות שנערכו בבריטניה ובעיקר לאזהרה שחשיפה לנורות החסכוניות עלולה להגביר את הסיכון לסרטן עור. עם זאת, הוא סבור שהתגובה של משרד הבריאות הישראלי בעניין זה מוגזמת. באוקטובר 2009 פירסמה ועדה בין-משרדית לחומרים מסרטנים, המייעצת למשרד הבריאות, אזהרה שלפיה יש לשמור מרחק מנורות פלואורוסצנטיות קומפקטיות, בגלל הסיכון ללקות בסרטן עור עקב חשיפה לאורן. ולד סבור כי האזהרה יצרה חשש שלא היה מוצדק. "בבריטניה הדגישו את היתרונות של הנורות ולא את הסיכון. ואילו אצלנו האזהרה שפירסם משרד הבריאות הדגישה דווקא את הסיכון", הוא טוען.

חשוב לזכור, מוסיף ולד, שאנשים אינם שוהים בסמיכות רבה לנורות ושאם מכסים אותן, נמנעת פליטת הקרינה. "מי שקרא את מה שהתפרסם בתקשורת קודם כל פחד, ורק אחר כך התחיל לחשוב מהם באמת הסיכונים", הוא מתרעם.

פרשת הקרינה התעוררה בעיתוי לא מוצלח במיוחד מבחינת חברת "סמיקום לקסיס", המשווקת את הנורות. בדיוק בימים שבהם פירסם משרד הבריאות את אזהרתו, החלה החברה במבצע מיוחד לעידוד החזרת נורות ליבון (הנורות ה"רגילות") והחלפתן בנורות חסכוניות. במסגרת המבצע, שנערך בשיתוף עיריית תל אביב והמועצה לישראל יפה, התבקש הציבור להחזיר נורות ליבון ולקבל בתמורה נורות חסכוניות במחיר מוזל.

לדברי מנכ"ל החברה, משה גוב, אזהרת משרד הבריאות לא פגעה בהצלחת המבצע. "הצרכן הישראלי הצביע ברגליים וקנה הרבה נורות חסכוניות, עוד לפני שנקבע איזשהו חוק האסור על מכירת נורות לא חסכוניות. ההסברים על השימוש הבטיחותי בנורות, שניתנו לאחר אזהרת משרד הבריאות, עשו את שלהם. אף אחד לא מצמיד לנורה את ראשו או גופו, ולכן אנשים לא נרתעו ורכשו אותן".

העמקת החיסכון

כעת מחכים יצרני הנורות והמשווקים למימוש התקנות שמגבש משרד התשתיות. בנוסח המקורי של התקנות נקבע שאסור יהיה למכור נורות לא חסכוניות ארבעה חודשים מיום כניסת התקנות לתוקפן. גוב מדגיש שיש להיערך למעבר הדרגתי ואטי יותר, על פי הדגם האירופי, ולכן צריך לשנות את התקנות. האיחוד האירופי אישר בשנה שעברה הוצאה משימוש של נורות לא חסכוניות, אבל קבע שהתהליך יושלם ב-2012.

משרד התשתיות מנסה לעודד רכישת נורות חסכוניות עוד לפני אישור התקנות. בסוף החודש יפרסם המשרד מכרז שנועד ליצור שיתוף פעולה עם רשת שיווק, שבמסגרתו יחולקו למשקי בית מאות אלפי נורות חסכוניות. המבצע ילווה במסע הסברה, שאמור לחשוף לציבור את יתרונות השימוש בנורות חסכוניות.

הנורות החסכוניות יכולות להפחית זיהום אוויר ופליטת גזי חממה, אבל כדי להגיע לחיסכון בהיקף משמעותי יותר בצריכת אנרגיה דרושות העמקה והרחבה משמעותיות של הרגלי החיסכון. כיום יש בישראל כמה יוזמות מגוונות לעידוד חיסכון באנרגיה, שבין השאר מאפשרות לפעילים סביבתיים לשתף פעולה עם גופים מסחריים.

בחודשים האחרונים הקימו פעילים סביבתיים וחברתיים "קואופרטיב לאנרגיות מתחדשות", שערך לפני כחודשיים את כנס היסוד שלו וצורף באופן רשמי למרכז הקואופרציה הפועל בישראל. החברים בהתארגנות זו מסייעים בהשקעות במיזמים שנועדו לחסוך באנרגיה. אחד הפרויקטים הראשונים של הקואופרטיב הוא החלפת משאבות לחימום מים בקיבוץ גבעת חיים, במשאבות הפועלות בשיטות חסכוניות יותר. כל חברי הקואופרטיב יתחלקו ברווחים שיניבו מיזמים מסוג זה.

יוזמה נוספת לחיסכון באנרגיה, שהיא בעלת אופי כלכלי מובהק, נקטה ESCO - חברה לשירותי אנרגיה. פעילות כזאת מתנהלת בעולם זה עשרות שנים, וכעת היא מתחילה להתבסס גם בישראל. לדברי מנכ"ל ESCO בישראל, דני בר משיח, החברה מבצעת סקר התייעלות אנרגטית במבני ציבור, במפעלים ובמתקני ספורט ומציעה תוכנית התייעלות. לאחר יישום התוכנית, היא מקבלת חלק מהסכום שחסך הגוף בעקבות ייעול השימוש באנרגיה.

"מדובר לא רק בתאורה חסכונית, אלא גם באמצעי בקרה המבטיחים כיבוי אורות בזמן שאין אנשים בחדרים, או במערכת שנותנת התרעות על כל צריכה חריגה", מסביר בר משיח. "אנחנו יכולים למדוד את החיסכון ולהוכיח למנהלי מתקנים ומוסדות ציבוריים שצעדי הייעול משתלמים כלכלית ולא רק מועילים לסביבה".

כך נחסוך באנרגיה

שיטות לשימוש יעיל וידידותי יותר לסביבה בחשמל

* הכי פשוט - לכבות אורות מיותרים

* קניית נורות חסכוניות, במקום נורות רגילות

* שימוש בדודי שמש או בפאנלים סולריים, במקום בשיטות אחרות לחימום מים

* בנייה ירוקה - קירות מבודדי חום, שמאפשרים גם זרימת אוויר מבחוץ

* חיבור מדיח הכלים לברז המים החמים, כדי לחסוך את האנרגיה שצורך המדיח בחימום המים (אפשרי בחלק מהדגמים)

* הפעלת מכונת הכביסה בטמפרטורה שאינה עולה על 40 מעלות; קניית מכונת כביסה עם "תו יעילות אנרגטית"

* במבנים ציבוריים ומסחריים, התקנת מנגנונים לכיבוי אור מרחוק בסיום יום העבודה

מאת צפריר רינת למקור בהארץ